<h1>הלכ' ברכות לריטב"א פ"ז ס"י</h1>
<h2>דף מט:</h2>
כיצד מזמנין, בשלשה אומר נברך, [בשלשה] והוא אומר ברכו בלא הזכרת השם, בעשרה אומר נברך לאלהינו, מכאן ואילך אומר ברוך אלהינו ואפילו הם ריבוא. אף על פי שהדין כן הוא מנהג תלמיד חכם לומר נברך לעולם כדי שיצטרף עמהם בברכה, ואין ראוי לומר נברך למי שאכלנו ולא על מזון שאכלנו, ואם אמר כן יצא אלא שמברכותיו ניכר שהוא בור, וכך ראוי לומר נברך שאכלנו משלו ובטובו חיינו.
